עצרו את הנורות האינפרא-אדומות מלהרוס את הוופרים שלכם
הפעלה מתמשכת של הנורות האינפרא-אדומות גורמת לנזק רב לנורות עצמן. כשהנורה נהרסת – או גרוע מכך, פורצת בתוך חדר החימום – זו קטסטרופה. נשארים שברי קוורץ ושאריות של החוט החשמלי בכל מקום. זה לא רק הורס את הוופר עליו אתם עובדים, אלא גם מקלקל לכם את כל היום – כי עליכם לכבות את כל המערכת כדי לנקות את הבלגן.
התמודדות עם הפיצוצים
האויב האמיתי כאן הוא ההלם התרמי. אם בקערה של הקוורץ יש חומרים לא טהורים, או שהקירות אינם אחידים, החום גורם לכך שהזכוכית תתרחב בצורה לא אחידה. כך נוצרים סדקים.
אנו משתמשים בקוורץ סינתטי באיכות גבוהה. הוא מתרחב באופן אחיד, כך שהוא יכול לעמוד במחזורי חימום מהירים מבלי להישבר.
אבל בואו נהיה כנים: עדיין יכולים להיות תקלות. לכן אנו משתמשים במעטפת מגנה סביב הנורה. ניתן לחשוב על זה כעל רשת בטיחות. אם הנורה פורצת, השברים נשארים בתוך המעטפת. הסיליקון שלכם נשאר נקי, ואין צורך להילחץ.
בנייה לטווח ארוך
כדי שהכל יהיה יציב, אנו משתמשים בחוט חשמלי מסוג הלוגן. זה מונע מהטונגסטן להתאדות ולכסות את הקירות הפנימיים, כך שהחום שנוצר נשאר יציב במשך אלפי שעות. אנו גם משתמשים בכיסויים מחוזקים. אם יש דליפת גז, הנורה נהרסת מוקדם יותר – זה פשוט.
טיפ קטן: היזהרו עם מקור החשמל. יש נטייה להגדיל את המתח כדי להאיץ את זמן ההפעלה, אך זו סיכון. זה גורם לחוט החשמלי להתבלות מהר יותר, ולהגדיל את הסיכוי לפיצוץ.
הקושי
הבעיה היא שהמעטפת המגנה חוסמת חלק קטן מהאור האינפרא-אדום. אתם מאבדים כמות קטנה של חום ישיר.
זה לא בעיה גדולה, אך תצטרכו לשנות כמה דברים. אולי תרצו להגדיל את עוצמת הנורה, או להקריב אותה קצת יותר קרוב לוופר. רק ודאו שמאווררי הקירור יכולים להתמודד עם החום הנוסף, אחרת עלולה להיפגע המערכת כולה.