החולשה הנסתרת בחיממים מסוג אינפראאדום
יש סוד קטן לגבי חיממים אלו: רכיב החימום כמעט שלא נהרס ראשון. הגורם האמיתי לבעיות הוא חוטי ההולכה. חיממים אלו מתחממים מאוד. אם חוטי ההולכה אינם מאוטמים כראוי, הבידוד שלהם נהרס – החוטים נשרפים, ופתאום יש לנו מכשיר שאינו עובד יותר.
הבעיה של “התפשטות החום”
החום אינו זז רק בכיוון אחד. בחיממים שמותקנים בתקרה, החום בעצם זוחל לאחור, לכיוון החיבורים החשמליים. רוב החיממים הרגילים משתמשים בחומרי בידוד פשוטים כמו סיליקון. בהתחלה זה נראה בסדר, אך עם הזמן החומרים האלו נהיים שבירים. החוטים נשברים, ואז החוטים החשופים נוגעים זה בזה – ואז נוצרות בעיות. אנו פותרים את זה על ידי אטימת חוטי ההולכה. בעצם, אנו מכסים את החוטים בחומרים סיליקוניים מיוחדים. זה יוצר “חומה” שמונעת מהחום להמשיך לזחול.
למה אנו לא משתמשים בחוטים רגילים
הרבה חברות משתמשות בחוטים רגילים, וזה מספיק להן. אנו, לעומת זאת, רואים בחוטי ההולכה חלק חשוב מהמכשיר. ראשית, אנו משתמשים בחוטים מצופים בטפלון. הם יכולים לעמוד בעליות טמפרטורה גבוהות, שעלולות להרוס חוטי PVC רגילים. לאחר מכן, אנו אוטמים את המקום בו החוטים נכנסים לגוף החיממer. כך נמנעת כניסה של חמצן ולחות, וכך לא יהיה סיכון של חמצון שעלול לפגוע בחיבורים. אנו גם יוצרים קשת כיפוף מסוימת לחוטים, כדי להפחית את הלחץ עליהם. מתכות מתרחבות ומתכווצות כשהן מתחממות; אם החוטים צרים מדי, הם עלולים להישבר.
הקורבן שצריך לשלם
אני חייב להיות כנה: זה הופך את המכשיר לכבד יותר. זה גם אומר שקשה יותר לתקן אותו בשטח. אם חוט נקרע בטעות, אי אפשר פשוט לכסות אותו בסרט דביק – צריך להחליף את כל חוטי ההולכה. אבל באמת? זה שווה את זה. אני מעדיף להשקיע עוד כמה דקות בהחלפת החוטים, מאשר להתמודד עם חיממer שלא עובד אחרי חורף אחד. במיוחד אם החיממer מותקן בתקרה במקום עמוס. חוטים זולים אינם רק בעיה טכנית – זו גםסכנת שריפה. אל תוותרו על זה.